רפלקציה
אז רק עכשיו אני חושבת שאני באמת מסוגלת לשבת ולהעביר רפלקציה על התהליך הטורף שעברתי
אני חושבת שרק עכשיו כשבכל כבר מוכן אני יכולה לשבת ולהגיד שעברתי פה דרך רצינית ולא קלה
כמו כל פרוייקט היו המון עליות ומורדת ,בין אם זה הבעיה של למצוא מקום ,קבלת דחיות מהמון אנשים והרגש לפעמים של חוסר זרימה ועד אנשים מתרגשים לראות את הצילומים שלי ומבקשים שאני האעביר להם אותם
עם חיוך גדול על הפנים כיף לי להגיד שאני מאוד מרוצה מהתוצר שהגעתי אליו ,אני חושבת שזה מעביר כמעט באופן מדוייק את מה שחלמתי לראות בפרוייקט שלי .
כיף לי להבין שעברתי בזכות הפפרוייקט תהליך ,למדתי להאז לא לפחלד לבוא ולהיכנס למקומות שפחות נוחים לי ובעיקר למדתי לגלות המון המון סלנות ולהבין שאם משהו באמת
חשוב לי אני יהיה מסוגלת לשבת כמה זמן שצריך ולכחות לו (כמובן עם מלא רעל בעיינים )
אני יוצא מהפרוייקט יא עם המון המון מסקנות כמו שזה בסדר לתת לעצמי להאז גם אם אנישם סביבי מעגלים פרצוף ,לנסות כמה שיותר מראש להכיר את העולם שאותו אבחר לצלם ,וגם אם משהו נראה לי קטן לסיים איתו כמה שיותר מוקדם
לקראת שנה הבאה יש לי המון מטרות ואני חשובת שהמטרה המרכזית שלי זה לנסות לגעת בכמה שיותר תחומי ששונים ממה שאני רגילה בין אם זה בשפת צילום בין אם זה בנושא ובין אם זה בא נשים שאותם אבחר לצלם